75 שנה אחרי – משהו חדש צומח בערוגות השום

מאת: יאיר אשל, שמאי חקלאות / נספח חקלאות בהודו

שום הגינה (Allium sativum L.),  אחד הגידולים האהובים (במדבר י”א ה’) שגדלו אבותינו [ראה כתובת (פסיפס) ‘רחוב’] מקדמת דנא.

בשנות ה-1960 ייבא מדריך השושניים עזרא אדמתי מספר קווים של שום מחו”ל ומאז ועד היום מגדלים חקלאי ישראל את הזן ‘שני’, וכל מאמץ שנעשה עד כה להחליפו בזנים אחרים (מסין, מצרפת, מקליפורניה, ממקומות אחרים) עלו בתוהו, כולל אלה של השנים אחרונות (ראה פורר וחובריו, 2019).

שטחי השום בעולם והתנובה גדלים מדי שנה בשל הדרישה הגוברת (איור 1).

ממוצע התנובה העולמי עומד על כ-1.8 טון לדונם, והגידול בייצור נובע בעיקרו מגידול בשטחים. היבול העולמי עלה בתקופה זו ב- 13.9% ושל האוכלוסייה מ-7.25 ל-7.59 מיליארד – 4%.

“הישראלי צורך 2 ק”ג שום בשנה, בממוצע. מייחסים את העלייה הרבה בצריכת השום בישראל ובעולם כולו להתפתחות הרבה של מסעדות הגורמה, לעלייה במודעות לבישול מקצועי, לאהדה למאכלים אוריינטליים, וכמובן למודעות הרבה בתרומת השום לבריאות” (מבזק ירקות, 19.07.04).

טבלה 1. ייצור שום במדינות נבחרות, שטח ויבול ליחידת שטח 2019 (נתונים: (FAOStat 2021

מדינה

שטח (הקטאר)

יבול

טון/הקטאר

מדינה

שטח (הקטאר)

יבול

טון/הקטאר

ארה”ב

13,273

19.6

סין

793169

27.2

ברזיל

11209

11.7

צ’ילה

1356

13.6

מצרים

12,782

22.4

ישראל

1176

12.3

הזן ‘שני’ שונה מזנים רבים אחרים בתגובתו לקור. די לו בקור החורף הישראלי כדי לייצר בצלים בשלים. מאידך, קשה מאד לנקותו מפגעים המצטברים במהלך השנים. נגיעות זו, בליווי אגרוטכניקה שהשתמרה לאורך השנים הם הגורמים העיקריים ליבולים הנמוכים בהשוואה לארה”ב, מצרים וסין, וארצות אחרות, טבלה 1).

למעט מעשה בודד במהלך עבודת הגמר של יואל שבולת (שנרכש ע”י ערדום לייצור חומר ריבוי נקי), לא הצליחו לייצר בארץ חומר נקי/כמעט נקי מפגעים. חומר הריבוי בערדום דעך עם הזמן.

ההון האנושי והגנטי

אגר’ יאיר אשל, התמחה במשך עשרות שנים בגידולי השושניים בכלל ובשום בפרט, כיהן כממ”ר שושניים במשרד החקלאות וגידל בהצלחה שום למאכל בשדות קיבוץ גזית ובמקומות נוספים בארץ.

  1. בשנים האחרונות, בירר שלושה זני שום (ראה להלן) שגודלו ברחבי הארץ והוגשו לרישום וסיימו את המבדק של המחלקה לזכויות מטפחים. אישור של הועדה המדעית צפוי בחדשים הקרובים. עוד מצויים בידיו קווי טיפוח בשלבים שונים של ביסוס ובהם טרם החלו התהליכים הרגולטוריים של רישום זכויות מטפחים.

תוכנית העבודה לשנת 2021/2022 כוללת מבחנים של כל החומר הגנטי בשישה אתרים בישראל.

שלושה הזנים

     

בצל

זן

קרקע

הצצה

גידול (חדשים)

צבע

מוצקות

שננות לבצל

משקל בצל/גר’

יבול יבש טון/דונם

שיווק

אחסון

‘שקד’

מגוון

מהירה

7

לבן

מוצק ביותר

10

300

1.5

לח ויבש

ממושך

‘טל’

מגוון

איטית

7

לבן

מוצק

7

450

2.5

לח/יבש

ממושך

‘אורי’

מגוון

בינונית

6

ורדרד

מוצק

8

250

2

לח/יבש

ממושך

            
  1. ניקוי מפגעים

המיזם מוביל מהלך לניקוי מפגעים בתרביות רקמה. שני הנגיפים הקשים הפוגעים בשום הם OYDV ו-LYSV.

בידינו צמחים של הזן /אורי’ נקיים מ-OYDV. בכוונתנו לדגום מתוכם צמחים להמשך הניקוי בכוונה לייצר צמחים נקיים משני הנגיפים הללו.

נ.ב תוצאות המעבדה ששלחתי לך לפני מספר ימים נדגמו אקראית  בשדה במבוא חמה לפני כחודשיים.

אנחנו בתהליך בדיקה של הצמחים המבודדים תוצרי תרבית רקמה בני שנה, לצערי אין לנו נתונים בשלב זה.

  1. שום ענק

הצמח בן הסוג שום שייך למין Allium ampeloprasum דומה לזה לשום, הבצל הענק (תמונה 2) מכיל 8-5 שננות גדולות שטעמן כטעם השום, אך מעט עדין ממנו. הצמח עמיד למרבית המחלות התוקפות את השום. שיטת ועונת הגידול דומות לאלה של השום. הצמח מניב 2.5 טון לדונם, הבצלים מתאחסנים היטב ובכוונתנו לאקלם את הגידול בארץ לצריכה מקומית ולייצוא לאירופה. השום הענק ממעט להיסחר באירופה אך כששיווקתי אותו כמוצר אורגני (3 שנים) השיווק התפשט גם לרשתות רגילות בגרמניה ושוויץ והפדיון היה כ-2 אירו לק”ג .

הערכה היא שבאירופה משווקים כעשרות טונות שגדלים בעיקר באנגליה ובקפריסין התוצרת אינה מיוצאת ממקומות הגידול מפני שהמחירים גבוהים בשוק המקומי ובצל השום נמכר כמוצר בודד במחיר של 1 אירו לבצל.

ערך מוסף הוא התפרחות הסגולות הענקיות, שגובהן מטר וחצי ויותר (תמונה 3), שיש להן ביקוש בשוקי פרחי הנוי. השיווק של אלה מוסיף להכנסת החקלאי ועצם הקטיף גורם להפניית כל המשאבים לאגירה בבצל.

שום ענק

פורר, י. וחובריו (2019) שום הגינה: קווים גנטיים חדשים להרכבת מגוון זנים ואיכות המוצר בישראל. יבול שיא גליון 159 עמ’  46-43.

הייצור בארץ אינו מספק את הדרישה אותה משלים יבול מאסיבי מסין שאיכותו הקולינארית נמוכה מזו של  הזן שני, אך הזן המקומי סובל מכמה חסרונות שתורמים ליבולים נמוכים בהשוואה לקליפורניה, סין, מצרים והממוצע העולמיים.

קרן גדיש
Author: קרן גדיש