מאת גיל בן – דוד, מהנדס אזרחי ומנהל פרוייקטים
במהלך השנים בהן שיטות המחשוב השתדרגו, הנגישות לאינטרנט ולמידע הפכו קלות וזמינות, פותחו תוכנות ואפליקציות המקלות ומאפשרות מעקב דיווח ועדכון מיידים ברשתות השונות. באותו האופן בעידן זה, חל מהפך בתחום הפיקוח וניהול הפרויקטים שבענף הבניה.
עוד במהלך לימודי ההנדסה האזרחית חברי לתחום ואני, עם מעט הניסיון שרכשנו, ניסינו לסגל “כללי אצבע” שיעזרו לנו לאחד כמויות אינפורמציה ולהתמודד מול האתגרים העומדים בפני מפקחים צעירים בענף. בעוד אני מתלבט עד היום להבין את מהות השוני בהגדרת תפקידי כמפקח לעומת מנהל פרויקטים, הכרתי בעובדה כי שתיהן הן אחת. “כללי האצבע” אותן מחפש כל איש מקצוע בתחומו, שהן מעין אבני, או קיצורי דרך ולעיתים כפי שיובהר הינן “יריות באפילה”, או ספקולציות מחושבות. מטרתן העיקרית להנחיל מכנה משותף, פשטות והכוונה לאיש המקצוע בהתמודדות מול מטלותיו.
דוגמאות שונות וטרוויאלית לחישובים הניתנים לתימחור וכימות אינן חסרות. למשל: כמות הברזל לזיון ב-1 מ”ק בטון, היא כ-70 ק”ג ברזל, הערכה שעוזרת בעריכת כתב הכמויות, הזמנת החומרים ובסופו של דבר משליכה לאומדן מחיר והעלות מול הרווח. לעומת זאת, אותו הבטון מסוג ב-30, שוקל כ-2.4 טון ואילו בטון קל, שוקל כ- 1.75 טון, (ההבדל מתבטא במשקל הסגולי). זאת בעוד שבכל תערובת בטון יחס המרכיבים הוא דומה, כלומר: 300-400 ק”ג צמנט, 200-300 ליטר מים והשאר אגרגטים כגון, חצץ.
דוגמא נוספת, בעריכת חישוב כמות הצבע במ”ר המשמשת לצביעת חדרי מדרגות במבנים ציבוריים, מוערך השטח בכ-50 מ”ר, מבלי להתחשב במס’ החזרות הנדרשות לצביעת השטח האמור ואיכותו, עד לקבלת משטח בעל מירקם וגוון רצויים.
עוד דוגמא: בהצעת מחיר טיח חוץ כולל פיגומים בבניה חדשה עבור בית בגודל 200 מ”ר, נערך “חישוב מהיר” (כפי ששגור בז’רגון העממי): 200 מ”ר * 6 * 120 ש”ח = 1,200 מ”ר * 120 ש”ח = 144,000 ש”ח. *בעוד ששטח הריצפה הוא למעשה 200 מ”ר, על פי המדידה בתוכניות האדריכליות, יתורגם אותו השטח באספקט הקבלני, ל- 250 מ”ר, או 300 מ”ר !!!
הכיצד ? נקודה מעניינת למחשבה ! הפרדוקס המוצג בפנינו מתאר מצב אשר בו זמנית המקום והשטח הינם בעלי מימד מוגדר, (כלומר, אורך כפול רוחב) ועדיין אותה המשוואה תקבל ערך שונה. כלומר, בעוד שטח הבית מחושב כשטח אדריכלי, אותו השטח יחושב מהאספקט הקבלני – כשטח גדול יותר !
פרשנות לנאמר: השטח האדריכלי מציג מבנה בית גמור אשר לפיו התוכניות מתורגמות לכתב כמויות, בד”כ אותו כתב כמויות אדריכלי יתומחר לפי המחיר הגבוה ביותר ! ,בעוד שהשטח הקבלני מחושב לפי כמות החומר והעבודה המגולמים בו, (כמובן שאלמנט הרווח חשוב תמיד ולכולם, אבל אינו רלוונטי לענייננו).
לשם המחשה, נחזור להתחלה. בית בן שתי קומות ובכל קומה 100 מ”ר ריצפה, סה”כ 200 מ”ר. (המדידה היא מן הסתם לפי שטח הריצפה).
אכן במדידה האדריכלית יתורגם, הבית כתוחם 200 מ”ר. אבל, ובהדגשה …הבית ושטחו ימדדו ע”י הקבלן כ -250 מ”ר, הכוללים: שתי ריצפות, קומת קרקע וקומה א’ ומחצית משטח הגג, כלומר 50 מ”ר נוספים. לפיכך, הקבלן יתן הערכה למחיר השלד עליו הבית נבנה כולל ביסוס וחומר, כאשר סה”כ 200 מ”ר שטח אדריכלי, (הינם 250 מ”ר קבלני), באופן הבא: 250 מ”ר * 1,500 ש”ח = 375,000 ש”ח.
תסריט שונה מעט – אותו הבית, קומה בודדת על שטח זהה של 200 מ”ר אדריכלי, עפ”י אותו העיקרון. להלן: 200 מ”ר + 100 מ”ר = 300 מ”ר. הערכת המחיר לשלד היא: 300 מ”ר * 1,500 ש”ח = 450,000 ש”ח.
מסקנה: מהנ”ל ניתן להבין כי קיימים ניואנסים שונים להבנה של קונספט זהה, וכל זאת כאשר בפנינו ניצבים אלמנטים מוחשיים הניתנים לכימות והגדרה. בעוד, באותו הזמן מתעוררת חוסר בהירות ביכולת תרגום הנתונים, עריכתם והפקתם לאומדן כספי חד-משמעי.
חברות הבניה הגדולות והידועות בשוק הלאומי, כמו: אלקטרה, תדהר, אשטרום ואחרות, מנסות במסגרת תהליך התייעלותן למנף ולהפוך את ענף הבניה בכללותו ואת תחום הפיקוח בפרט מענף “Lowtech” המבוסס על משאב אנושי הכרוך בעבודת כפיים, לענף “Hightech” מתוחכם ומבוקר. זאת בעזרת הכלים המהיימנים של האוטומציה. כלומר, שימוש בטכנולוגיה העוסקת ביישום מערכות מכניות, אלקטרוניות, ממוחשבות, כבר עכשיו ובעתיד, רובוטיות.
מאחר ומדובר מאידך בתחום הנדסה הנחשב פשוט יחסית במהותו, כאשר השימוש היום יומי מסתכם בארבע פעולות חשבון וגאומטריה בסיסית. ומנגד, טומן בחובו משאבים עתירי מערכות, תקנים, הגבלים, מיסים ומדיניות ממשלתית …הופכת המערכת למורכבת ומסורבלת, אשר בין שני קצותיה, אמור להתנהל המפקח ולעיתים על “חבל דק”, בעוד שגבול אחריותו וסף מרותו מוטלות בספק. רוח הדברים נכתב מבלי להיכנס להגדרת תפקיד המפקח עפ”י תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה תשנ”ב – 1992 ) ומבלי להתעמק בהיבטים המשפטיים והקודים האתיים שעליו לשמר.
אוסף התוכנות והאפליקציות המופיעות הוא בלתי מוגבל, תוכנות לניהול פרויקטים בזמן אמת ולאורך ציר זמן כמו: MsProject. תוכנה לבניית מכרז, הכוללת כתבי כמויות, פרקים המחולקים סעיפים ותתי סעיפים המאפשרות לתאר ולהרחיב כל סוג של עבודה לפי סוגה ולבסוף לספק מחיר מוסכם מראש, כמו: דקל, או רמדור. ובאותו הזמן עריכת חוזים וחשבונות, יומני עבודה והבטחת איכות.
