שמאות חקלאית עוסקת באומדן גידולים חקלאיים, עונתיים או רב שנתיים, הערכת בעלי חיים, הערכת מבנים חקלאים והערכת הכנסות חקלאיות. עמיר עזר, אגרונום, שמאי חקלאי, שמאי מקרקעין ובעברו גם יו”ר ענף חקלאות באיגוד שמאי ביטוח בישראל מסביר לנו כמה
מי יכול להיות שמאי חקלאות?
כיום, אין חוקים או תקנות הקובעים מי רשאי להיות שמאי חקלאות ולכאורה – כל אחד יכול. הגוף היחיד שהסדיר את הנושא הוא איגוד שמאי ביטוח בישראל.
חברי האיגוד כפופים לכללי אתיקה, דין משמעתי וכדומה. בנוסף, דואג האיגוד לעדכון מקצועי שוטף באמצעות הרצאות וימי עיון. אולם, עדיין למרבה הצער אין מחויבות להשתייך לאיגוד.
הרקע הנדרש לשמאי חקלאות הוא לימודי שמאות, ניסיון חקלאי ועדיף גם הכשרה כאגרונום.
במידה ויש צורך, יש להפעיל מומחים נוספים, בדיקות מעבדה וכדומה. כל זאת יבוצע עפ”י הנחיות השמאי המטפל.
באילו מקרים יש לפנות לשמאי חקלאות?
פגעי טבע ומזג אוויר – חקלאות השטח הנה ענף יצור מזון שלא בתנאי מפעל או מעבדה. בהיות הגידולים מטופחים בשטחים פתוחים ומבני צמיחה, הנם חשופים לפגעים רבים כגון: מזג אוויר, מזיקים, מחלות, פגיעות פיזיות ומכניות, פגיעות בזדון, רחף ריסוסים, טעויות באספקת שתילים, בצורת, טיפולים אגרוטכניים שגויים. לכן , במקרה של אירוע מהמפורטים לעיל חובה להיעזר בשמאי חקלאי.
הפקעת קרקעות – במקרה של הפקעת קרקע, או ביצוע תשתיות בתחום השטחים של החקלאי, רצוי מאוד להיעזר בשמאי, במטרה לעמוד בשוויון כוחות מול הרשות.
כיצד לבחור שמאי חקלאות?
- במידה ויש המלצות מחקלאים אחרים –עדיף.
- בכל מקרה, כדאי לבדוק מה ניסיונו של השמאי ובעיקר ניסיונו באירוע מהסוג שבנדון. יש לשאול על ניסיונו בייצוג בבית משפט ולבקש פרטים על פסקי דין שהיה מעורב.
- ניתן לפנות לאיגוד שמאי הביטוח ולברר פרטים, או לבקש המלצות על שמאים בהתאם לסוג הנזק שנגרם.
מה עושים במקרה של נזק ליבול? השלבים:
- ביטוח חקלאי – ראשית מומלץ לעשות ביטוח שיכסה כל נזק חקלאי. יש לזכור כי המדינה איננה מפצה על נזקים שאינם בכיסוי הקנ”ט.( נזקי טבע בעקבות שרב, קרה, סערה, ברד ושלג וכד’.)
- פנייה לשמאי חקלאות – בקרות הנזק, יש לפנות לשמאי חקלאי . כדאי לוודא שלשמאי יש ניסיון וידע חקלאי מתאים
מהם השלבים החשובים שיש לוודא שהשמאי יעשה?
בדיקת השטח – כשלב ראשון, השמאי יבדוק את השטח הפגוע. הוא יבדוק את מיקום השטח וסביבתו, את סוג הגידול, את הזן, מועד השתילה או הזריעה, גודל השטח וצורתו, כיוון השורות, ראש מערכת ההשקיה, סוג ההשקיה, סוג המים (שפירים או קולחין), מועד הקטיף או האיסוף המתוכנן, מרווחי הנטיעה במידה ומדובר במטעים, או מרווחי הערוגות במידה ומדובר בירקות או גידולי שדה, יעד השיווק, היסטוריה של הגידולים וכמובן ידאג לצילום השטח.
מדידת הנזק – השמאי יבדוק את גודל השטח הניזוק, יספור עצים, ערוגות, את גודל השטח (כיום אפשר גם באמצעות GPS). לאחר מכן, הוא יעריך את כמות היבול באמצעות ספירה מדגמית של פירות וירקות ושקילה מדגמית. הוא יצלם את השטח ובמקרה הצורך ייעזר בבדיקות מעבדה ובמומחים נוספים, על פי הצורך.
מועד הנזק – השמאי יבדוק מהו מועד הנזק ביחס לשלבי הגידול. המועד משפיע על חישוב גובה ההכנסות וכן על סכום ההוצאות הנחסכות שיש לנכות. לדוגמה: האם מועד הנזק בשלב הזריעה? השתילה? הנטיעה? השתילה? הטיפול עד לאסיף או לקטיף? באסיף עצמו או בקטיף עצמו? בפרחים למשל, מועד האירוע משפיע מאוד ביחס לחגים.
הערכת הנזק – הבסיס להערכת הנזק הוא כמות היבול, המחיר לטון, הוצאות נחסכות ומהם הממוצעים המקובלים לעומת תוצאות בפועל של המגדלים. להבנת הדברים ניתן שתי דוגמאות:
גד”ש (גידולי שדה ) – כאשר מדובר בגידולי שדה בודק השמאי את כמות היבול בהתאמה לשטח (עם השקיה או בלי), לממוצעים המקובלים של הגידול הספציפי, לתוצאות העבר של אותו מגדל בגידול המדובר ולגודל השטח על פי מדידת ה- GPS. פה חשוב מאוד הניסיון המקצועי של השמאי. במידה והוא אגרונום ויש לו רקע חקלאי, הדבר יתרום להערכת הנזק בצורה מדויקת עד כמה שניתן. כמו כן, בודק השמאי את מחיר היבול בהתאם לנתוני שוק עכשוויים, תוצאות קודמות, מחיר מובטח (על פי חוזים למשל) ותחשיבי שה”מ (שירות ההדרכה והמקצוע לחקלאים). כן יבדוק השמאי את ההוצאות הנחסכות וזה כבר תלוי במועד האירוע. בגד”ש החיסכון בדרך כלל הוא בעלות האיסוף על ידי קומביין ועלות ההובלה.
ירקות – כאן אין מדובר רק בכמות היבול אלא גם באיכותו וכן במשקלו. השמאי מבצע ספירות מדגמיות של היבול ושקילות מדגמיות שלו. גם כאן, השמאי בודק את ההוצאות הנחסכות, למשל: הוצאות העיבוד בהתאם למועד האירוע, קטיף, אריזה, משלוח, אגרות והיטלים של המועצה וקומיסיון לסוחר.
קבלת הפיצוי
לאחר השלמת חוות הדעת ומסירתה למזמין, קיימות כמה אפשרויות:
א. החוו”ד מועברת לעו”ד מטפל אשר פונה לגוף שגרם לנזק לקבלת הפיצוי, או שמגיש תביעה לבית המשפט, הכל בהתאם לסוג ההתנהלות וסוג ההליך.
ב. במידה קיים הליך של מו”מ מול הגוף הפוגע, מתנהל דיון מקצועי בין שמאי הצדדים
במטרה להגיע להסכמה. אם לא מגיעים להסכמה, פונים לערכאות.
ג. אם חוו”ד הוכנה עבור הגוף המשלם, פונה הגוף לניזוק ומציע לו את הפיצוי שהוערך ע”י השמאי מטעמו, ושוב גם כאן מנסים להגיע להסכמות.
ד. תיק שמגיע לערכאות, מביא בהמשכו לחקירת השמאי על דוכן העדים – כעד מומחה, או שבית המשפט ממנה שמאי שלישי מטעמו ואז באים מולו שמאי הצדדים וכל אחד מנסה לשכנע בצדקתו המקצועית בסוגיה שבנדון.
ה. במקרים רבים, פונים צדדים למחלוקת או בתי משפט,ישירות לאיגוד השמאים ומבקשים שהאיגוד ימנה להם שמאי ניטרלי בהסכמה ואשר יפסוק בסוגיה שבמחלוקת.
נסכם ונאמר כי השמאי החקלאי הוא כלי עזר ביד החקלאי בכל מקרה בו נדרשת הערכת נזק שנגרם לגידול חקלאי או לרכוש חקלאי. איגוד שמאי ביטוח בישראל, הוא הגוף היחיד המכשיר שמאי חקלאות ומחייב אותם לפעול עפ”י כללי אתיקה. ניתן לפנות לאיגוד בכל שאלה הקשורה בהערכת נזקי חקלאות.
