איך להתמודד עם נזקי חקלאות בעקבות מבצע “צוק איתן”

מאת עו”ד דורון חבקין, אגרונום שמאי מקרקעין וחקלאות

יו”ר איגוד שמאי הביטוח בישראל

בתחילת יולי 2014 החל מבצע “צוק איתן”. בהתאם לדיווחי מס רכוש מדובר ב-400 תביעות של נזק ישיר לבתים רכוש ורכב . הפיצוי עפ”י חוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ”א – 1961 והתקנות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל”ג – 1973.
קיים שוני בין נזקים ישירים – שמקורם מפגיעה ישירה של טיל או פצמ”ר, לבין נזקים עקיפים – אי יציאה לעבודה המונעת את עיבוד השדות המטעים חממות רפתות והלולים
מומלץ בפני החקלאים במידה ויוכרז פיצוי רטרואקטיבי ע”י שר האוצר במסגרת חוקי ותקנות מס רכוש להעזר בשמאים מוסמכים או בכלים שבידיהם כדי לתעד את הנזק , תוך הבאת הראיות הנחוצות לשלטונות מס רכוש . רצוי , לצלם באופן ברור את הגידולים והפגיעה בהם, לרבות מחלות והשמדות היבול , לנהל יומן יומי שכולל את כלל האירועים והפעולות שנמנעו ממנו בגלל המבצע ואת הפעולות שביצע להקטנת נזקו , הזמנת מדריך חקלאי מטעם משרד החקלאות לקבלת תיעוד של מצב הגידול והמלצות לטיפול בהמשך, איסוף חשבוניות כגון : חשבוניות קניית השתילים, מכירת היבול וכד’. פעולות אלו אינן כרוכות בעלות כספית כלשהי , אך , ישמשו בעתיד כראיות מוצקות להוכחת הנזק . רצוי לבדוק גם עם סוכן הביטוח את פוליסת הביטוח והאם זו מכסה רכיבי נזק שחוק מס רכוש אינו מפצה . ( בעבר היו פוליסות מסוג זה ) .
להלן ההגדרות החשובות בחוק ותקנות מס רכוש באופן פשוט ובהיר כך שכל חקלאי מן הישוב יוכל להבינן :
“נזק ישיר “- ההפרש שבין שווי הנכס שניזוק לבין שוויו לאחר שניזוק , או עלות ההוצאות לשיקום הנכס לפי הנמוך ביניהם . מדובר בנזק לגופו בלבד . לדוגמא , טיל שנפל בפרדס הדרים וגרם לשני סוגי נזקים האחד הפרי שעל עצים הושחת. והשני – נכרתו ענפים אשר יניבו פרי בשנים הבאות . במקרה זה הנזק לגופו מפצה רק על הנזק הראשון , כלומר רק על הפרי הקיים . יש להביא בחשבון כי בפירוש מחמיר של מס רכוש זה מנכה את מרכיב הרווח של החקלאי . יוצא איפה כי הפיצוי בנזק לגופו הוא בגבולות של 20% מהנזק האמיתי הממשי. פיצוי זה מוצע לרוב החקלאים ברחבי הדרום , למעט רשימה מצומצמת של ישובים, שזכו להיכלל ברשימת “ישובי הספר” שזכאים לנזק הממשי .
“ישוב ספר “- רשימה של ישובי ספר בתקנות מכוח חוק מס רכוש ומיקומם לרוב בטווח של 0-7 ק”מ מהגבול . מדובר ברשימה מצומצמת ודחוקה ביותר. רק ישובים אלו זכאים גם ל”נזק העקיף” שהוא בעצם הנזק הממשי.

“נזק עקיף” בחקלאות – הנזק הממשי, 100% מהנזק שהוא ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק לרבות מניעת הרווח. לדוגמא , חקלאי שאיחר בשתילת פרחים לחג הפסח והאיחור יגרום לפריחה בתקופת העומר בה הביקוש לפרחים מצוי בשפל , מדובר כאן בנזק עקיף שהוא ההפרש בין שווי הפרחים בחג הפסח לבין שווי הפרחים בתקופת העומר . כאן ידרשו מנהלי מס רכוש את מסמכי השיווק תעודות משלוח , דיווח למע”מ משנים קודמות חשבוניות רכישה ) ועוד שלל מסמכים שאיסופם עלול לקחת שבועות רבים, ויש לזכור שכל איחור בהגשת התביעה עפ”י שנקבע בחוק עלולה לגרום לדחייתה . במקרה כזה רצוי להגיש תביעה גם ללא המסמכים תוך ציון העובדה כי מסמכים אלו ימסרו בהמשך . לעיתים קרובות ישמשו מסמכים אלה כעילה לדחיית הנזק ע”י מס רכוש . מומלץ לחקלאי להגיש מסמכים בהתייעצות רו”ח , עו”ד ושמאי מוסמך .
“צו אלוף”- צו של אלוף בצה”ל הכולל הוראות הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם או של רכוש . לדוגמא ההנחיה שלא לצאת ממרחב מוגן , סגירת דרכים או אזורים בפני כניסת אזרחים. יוצא איפה שהחקלאי הנשאר במרחב המוגן אינו יכול לצאת לשטח לעבד את הגידולים . וכך גם נהג המשאית המוביל את היבול לשווקים גם הוא אינו יכול להיכנס מפאת אותו צו.
“מסלול אדום וירוק” – מס רכוש, מציע אחרי אירועים מסוג מבצע עמוד ענן , מסלולים לקביעת הפיצוי: “המסלול הירוק”, בו משלם מס רכוש פיצויים נמוכים לרוב בגובה 15% מהנזק הממשי ללא צורך בהוכחת נזק על ידי החקלאי . “מסלול האדום”, שבו מאפשר מס רכוש, תשלום הנזק הממשי בכפוף להצגת מסמכי שיווק והליך, שמסתיים לרוב בתביעה לועדת ערר ולוקח שנים). מומלץ על בדיקת הפיצוי המוצע במסלול לעומת הנזק הממשי שנגרם. כמו כן מומלצת בדיקה משפטית האם המסלול הירוק אינו בעצם תשלום מוסכם מראש שאינו שנוי במחלוקת ואמור להיות משולם גם למי שבחר ב”מסלול האדום” .
“מסלול שכר עבודה”, “מסלול מחזורים”,” מסלול הוצאות “- מסלול זה לרוב לא חל על מי שעיסוקו בחקלאות , מומלץ לשקול היטב טרם בבחירה במסלול מסוג זה , אשר מפצה למעשה רק על רכיב מסוים של הנזק .
לוח זמנים להגשת התביעות –בתוך 30 יום מקרות הנזק. ( יש לשים לב לתקנות ) , כאשר “קרות הנזק” היא סוגיה משפטית בפני עצמה . כל איחור בהגשת התביעה יביא לאפשרות סבירה של דחיית התביעה ע”י מס רכוש , והדרך היחידה במקרה זה היא להגיש ערר לועדת ערר של מס רכוש וגם כאן , הדרך לא סלולה , מהסיבה שדחיית הערר , מאפשרת ערעור לביהמ”ש המחוזי רק בנושאים משפטיים .
לסיכום : מדובר בהליך לא פשוט ומורכב , אך, אם החקלאי ינקוט בצעדים הנכונים , סביר להניח שיזכה בפיצוי המגיע לו על פי החוק .

מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי חשבונאי ושמאי .